top of page

קשיי שליפה - מה זה אומר? ומה אפשר לעשות? 

נכתב על ידי יעל אמריליו - קלינאית תקשורת

הורים ואנשי חינוך רבים נוטים לומר: "לילד יש "קשיי שליפה".

אולם פעמים רבות "אבחנה" זו ניתנת כשלמעשה קיימים קשיים אחרים.

מה הם קשיי שליפה?

קושי בשיום (מתן שם לפריט) ושליפה (שליפת מילה מהזיכרון) מתייחס לכך שלמרות שהמילה קיימת במילון המנטלי של הילד, ברגע מסוים הוא אינו מצליח להיזכר בה. למעשה קושי בשליפה קורה לכולנו לפעמים, כחלק מתופעה בשם tip of the tongue - כשמשהו "עומד על קצה הלשון". למשל, כשאנחנו מנסים להיזכר בשם של חבר וותיק מהצבא או בשם של דמות מספר שקראנו מזמן... ואפשר לדמיין מה ההרגשה כשזה קורה לך לעיתים קרובות... מכאן נובע שיכול להיות מצב בו הילד מתקשה לשלוף מילה שהפיק קודם לכן. דבר נוסף משתמע מכך: כדי לקבוע שקיימים קשיי שיום ושליפה, חשוב לבדוק שהקושי אינו נובע מחסרים באוצר-המילים- כלומר שהילד אינו מכיר את המילה ולכן לא מסוגל להפיק אותה. עם זאת, הרבה פעמים נראה קושי משולב: אוצר מילים דל, וגם קשיי שיום ושליפה.

ממה נובעים קשיי שיום ושליפה?

מודלים עכשוויים ברכישת שפה מציעים שהמילים מאורגנות במוחנו ברשתות ענק של מילים הקשורות זו לזו. למשל: המילה "עפיפון" קשורה גם למילה "עף" וגם למילה "שמיים" ולמילים רבות נוספות. במצב של קשיי שיום שליפה, הרשתות לא מאורגנות דיין והייצוג של כל מילה לא מספיק "חזק" ו"יציב", ולכן גם הנגישות אליהן נמוכה יותר. ניתן לדמות זאת למעין ארון בגדים לא מאורגן ומבולגן שקשה למצוא בו פריט לבוש מסוים, יותר מאשר בארון מסודר.

ביטוי נוסף של קשיי שיום ושליפה יכול להיות החלפות של מילים על בסיס של משמעות (כלומר במקום לומר "כינור" הילד יפיק "גיטרה"), או על בסיס צלילי (הילד יפיק "ציפור" במקום "כינור"). לפי הדימוי של ארון הבגדים, מאחר והארון איננו מאורגן, במקום לשלוף את המכנסיים הכחולים, אשלוף מכנסיים שחורים דומים.

סוג השגיאות של הילד (למשל על בסיס של משמעות או צליל, האם מודע לכך ששגה) קשור במקור לקושי, ולכן באבחון של קלינאית תקשורת מנתחים את השגיאות על מנת להתאים את ההתייחסות הטיפולית. פעמים רבות קושי בשליפה יכול לבוא לידי ביטוי גם בשימוש במילים כלליות כמו "זה", במקום שימוש במילה הספציפית שמתקשים לשלוף.

אז... מה עושים?

בטיפול עובדים בשני ערוצים מקבילים:

האחד- מניעה של קשיי שיום ושליפה, ע"י "סדר בארון", כלומר עבודה על ארגון המילים על בסיס של משמעות (קטגוריות כמו חיות, בגדים, כלי מטבח) ועל בסיס צלילי (למשל חרוזים);

השני- הקניית אסטרטגיות להתמודדות במצב של קושי לשלוף מילה, כמו תיאור של המילה במילים אחרות, על מנת למזער את הפגיעה ביכולת להתבטא ולשוחח.

ומה אפשר לעשות בגן או בבית?

כאמור, טיפול יעיל דורש התאמה ליכולות ולקשיים של הילד, ולכן אין "מתכון" שמתאים לכולם. ובכל זאת... להלן מספר פעילויות לשיפור כישורי השיום והשליפה, את חלקן אפשר לשחק בדרך לגן או באופן משפחתי בנסיעה באוטו:

  • "פינג-פונג קטגוריות"- כל אחד בתורו אומר מילה הקשורה לקטגוריה מסוימת, למשל:
    חיות, דברים אדומים, דברים שלוקחים לים.. מי שאין לו מילה בתורו יוצא מהמשחק.
    אפשר לעשות זאת גם תוך כדי התמסרות בכדור.

  • "חידות"- כל אחד בתורו מתאר פריט (מתוך כמה פריטים המונחים על השטיח או באופן כללי),
    למשל: "זה בגד שחובשים על הראש".

  • הקראת ספרים עם חרוזים (למשל הספרים של אמי רובינגר), תוך מתן הזדמנות להשלמת החרוזים ע"י הילד, או הדגשת החרוזים.

  • הדגשת קשרים של שורש בין מילים, למשל: "סחטתי את הלימון במסחטה, הוא סחוט לגמרי".

 

נקודה חשובה לסיום!
על אף שיפור משמעותי שעשוי לחול בעקבות טיפול, אנו נזקקים לכישורי השיום והשליפה שלנו לאורך כל החיים, בבואנו לרכוש מערכות של סמלים ומושגים. ולכן, יש להיות ערניים למצבים כאלו שילוו את הילד לאורך שנות התפתחותו. קשיים בשיום ושליפה עשויים לבוא לידי ביטוי בשלבים התפתחותיים שונים, בייחוד בעת רכישת הקריאה והכתיבה (שכן יש לשלוף כל העת את הצלילים המתאימים למראה האותיות), כאשר הילד נדרש לשנן את לוח הכפל ועוד.

bottom of page