כשהאותיות מתבלבלות
כתבה מאת ליהיא לפיד
השבוע פורסם נתון שאומר שלעשרה אחוזים מהילדים יש בעיות לימודיות כלשהן.
לפעמים אני שומעת אנשים שאומרים שיש היום יותר מדי אבחונים ויותר מדי מקרים של התפנקות. אז אני רוצה להגיד לכל אלה שאומרים את זה, שידברו עם אדם מבוגר עם דיסלקציה, כזה שכולם חשבו שהוא טיפש רק כי הוא כתב בשגיעים. תדברו עם אדם מבוגר עם בעיות קשב שנזרק מבית ספר עיוני לבית ספר מקצועי רק כי הוא לא הצליח להעביר לכתב את כל מה שהיה לו ברור בתוך הראש. דברו עם המופרע של הכיתה, זה שנזרק גם מבית הספר המקצועי, כי הוא פשוט לא הצליח לשבת על הכיסא (אפילו שהוא הבין הכל, וראשון). דברו איתם על הצלקות ששורטות את הנשמה שלהם עד היום. על תחושת ההחמצה על כך שהם לא למדו לימודים גבוהים, ועל מה זה להרגיש תמיד פחות טוב מאחרים. אפילו שאתה יודע שאתה חכם, שאתה מבין, רק שבאנגלית האותיות מתבלבלות לך, לקרוא זה עינוי, ולכתוב תשובה מלאה זו משימה בלתי אפשרית.
אחד מכל עשרה ילדים יש לו קושי, בשבילו זה מאה אחוז קושי והוא צריך את כל התמיכה שבעולם. לא, הילד לא עצלן. יש לו בעיה. תושיטו לו יד. זה יכול לשנות את חייו.
מתוך כתבה שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות בתאריך 2.9.2011