למה לחזק את חגורת הכתפיים? ואיך?

כתבה נועה ברד - מרפאה בעיסוק

 

כאשר מדברים על נושא של יציבה, אחיזת כלי הכתיבה ישיבה בכיתה, הכנת שיעורי בית, משתמשים רבות במושג "טונוס שרירים"- או במילים אחרות "מתח שרירים". מה פשר המושג? מה הקשר בינו לבין תפקודים אחרים להם נדרש הילד במרחב ובסביבה הלימודית? ומה אני כהורה יכול לעשות בחיי היומיום על מנת לחזק ילד עם "מתח שרירים נמוך"?

 

טונוס שרירים מוגדר כהתנגדות הפסיבית של השרירים למתיחה או במילים אחרות- מתח השרירים בזמן שהוא רפוי.

מי שסובל ממתח שרירים נמוך (היפוטוניה)- שריריו יהיו רכים יתר על המידה (ילד "נמרח"). לעומתו, מי שמתח שריריו גבוה- שריריו יהיו קשים ומתוחים (ילד "נוקשה"). הסיבות לבעיות במתח השרירים מגוונות, ובכל מקרה התפקוד של הילד במרחב (בחצר, בגן שעשועים) ובהמשך גם בפעילויות עדינות של תפקודי ידיים (ציור, כתיבה, גזירה, עבודה עם כלים) מושפע מטונוס השרירים שלו באופן כללי ובאיזור חגורת הכתפיים בפרט.

ההתנסויות המוטוריות של הילד במרחב, עוד משלב הינקות מאפשרות את החיזוק וההתפתחות להם הוא נדרש על מנת להגיע ליכולות טובות מבחינה ביצועית. הן עם שרירי הגוף ה"גסים" (טיפוס, רכיבה, קפיצה, דילוג, ריצה....) והן עם השרירים העדינים (כתיבה, כתפור, שימוש בכלי אוכל, גזירה ועוד). ילד שטונוס השרירים שלו נמוך- מתקשה לפעול בצורה יעילה עם גופו, הוא מתעייף, לעיתים מסורבל בתנועותיו ויכול להיות גם איטי.

 

כאשר מתייחסים לתפקודים גרפומוטוריים אצל ילדי גן ולתפקודי כתיבה אצל ילדי בית ספר- נמצא שאצל לא מעט ילדים המתקשים באחיזת עיפרון יעילה ובשליטה בכלי הכתיבה, הקושי נובע מחולשת שרירים בחגורת כתפיים. על מנת שהיד תוכל לאחוז בעיפרון ביציבות, עם מידה מתאימה של כוח ולחץ, נדרש טונוס שרירים תקין באזורים ה"רחוקים" יותר שמייצבים את כף היד ומאפשרים לה לפעול ביעילות.

 

כיום, ילדים מרבים בישיבה מול מסכי המחשב והטלוויזיה, ממעטים לצאת לפעילויות מוטוריות של טיפוס על עצים, משחק חופשי בכדור בניית עגלות וכלי תחבורה מאולתרים והסעת חברים, כפי שנהגנו בעבר. הם נחשפים למעט פעילויות המזמנות חיזוק של חגורת הכתפיים ואנו כהורים יכולים לעזור להם למצוא תחליפים.

 

כיצד אני כהורה, יכול לסייע לילד לחזק את חגורת הכתפיים במהלך פעילויות היומיום?

• אפשר לתלות מתח בין שני משקופים בכניסה לחדר- ולאפשר לילד להיתלות עליו.

• לעודד עבודה אל מול משטח אנכי - לצייר על לוח, למרוח קצף גילוח על חרסינה,

        לנקות  חלונות או כל רעיון אחר.

• לתרגל "הליכת מריצה"- הילד מניח את כפות ידיו על הרצפה, ההורה אוחז

       את רגליו והילד מתקדם בהליכה על ידיו. חשוב שלא תיווצר קשת בגו ושהראש

       יהיה זקוף. אם זה קשה- אפשר לקרב את נקודת האחיזה לאזור האגן.

• להתמסר עם כדורים בגדלים שונים ובמשקלים שונים - מסירה ותפיסה של הכדור

       כשהידיים מעל הראש מחזקת את השרירים. קליעות לסל במסגרת

       משחק כדורסל יכולות להועיל מאוד.

• עמידת ידיים כשהרגליים נשענות על הקיר: הילד עומד כשגבו צמוד לקיר. מתכופף ומניח את ידיו על מזרון ואז מטפס עם רגליו על הקיר הצמוד.

• דחיפת חפצים כבדים כמו למשל חבית, עגלה כבדה או אפילו קיר.

• נסיעה על סקוטר או סקטבורד בשכיבה על הבטן.

• פעילויות ספורט שמעודדות חיזוק חגורת כתפיים כמו שחייה, עבודה עם דמוי משקולות (שמותאמות לילדים) או עם גומיות עבות.

 

במקרה של קושי משמעותי הפוגע בתפקודו של הילד ובאיכות חייו, מומלץ לפנות לייעוץ וטיפול מקצועי.