טלפקס: 03-6472784

הרוגי מלכות 11, רמת החי"ל ת"א

מייל: merkaz@efsharuyot.net

​​© מרכז אפשרויות, 2015 - עיצוב: ליאורה זיתון 

לטיול נסענו
פורסם במגזין, "להיות הורים", סיגל קפלן, אוגוסט 2008
 

"מתי נגיע?"

זהו משפט פתיחה המגיע כרפלקס מותנה עם הכניסה לרכב, טרם יציאה מהחניה, למטרת טיול משפחתי. מנעד הגילים המשתמש במשפט - החל מילדים המסוגלים לצרף שתי מילים ולבנות משפט ועד בכלל. הסיבות לשימוש במשפט: סקרנות, רצון לדעת, היאחזות בגורם הזמן כבמסגרת לתחושת האינסוף, שעמום, בכי, שני הקטנים מאחורה קורעים אחד לשני את הצורה...

מספר הפעמים שבהן נשמע המשפט בנסיעה ממוצעת בת שעתיים - כמספר הפעמים בהן נשמע המשפט "אמא, הוא מציק לי" ו"זהו, אני לא מסוגלת יותר, אנחנו חוזרים הביתה!".

אם כל זה מוכר לכם, תנו לנו להוביל אתכם בדרך המלך, לנסיעה משפחתית מהנה ושלווה. 

הכל עניין של גישה, טוענת מיכל זיו, פסיכולוגית ומאבחנת לקויות למידה ממרכז "אפשרויות" בתל-אביב. "אם מראש נתייחס לנסיעה כאל בית גידול למריבות ועצבים, אולי נגיע רחוק עם המכונית, אבל הסבלנות שלנו תדדה הרחק מאחור. נסו לראות בשהייה במכונית הזדמנות להתכנסות משפחתית שבה תוכלו לשחק, לשוחח, לנוח ולחזק את תחושת האחריות והשייכות של הילדים. הכינו את הילדים מראש לנסיעה, שירגישו שותפים פעילים".

 

איך עושים את זה?

  • ספרו להם לאן נוסעים, איפה עוברים בדרך, עודדו אותם לעקוב אחר המפה והמסלול, ואם ניתן - כדאי להכין מבעוד מועד מידע להדרכה על מקומות ואתרים בדרך.

  • דאגו להם לתנאים נוחים ובטוחים המתאימים לישיבה סטטית וממושכת (כרית, שמיכה, בובה, וכו ('

  • אם יש משמעות לסדר הישיבה שלהם במכונית, המונע התלקחות ביניהם ברגעים קשים, מומלץ להחליט עליו מראש. הריב על מקום הישיבה ה"אטרקטיבי" ביותר ייפתר על ידי סבב ישיבה.

  • הכינו נושאי שיחה והחלפת עמדות ועודדו גם את הגדולים לעשות כן. אזנו בין רגעי הרעש לשקט. כשם שחשובים השיחה והדיבור, כך חשוב גם לאפשר להם לנוח, לקרוא, להתבונן בנוף ולחשוב מחשבות ולא להגיע ליעד הסופי מותשים.

  • חילוקי דעות אמנותיים לגבי סוג המוזיקה שתלווה אתכם יכולים להיפתר בקלות אם תכינו רשימה של מה כל אחד רוצה לשמוע, ותדאגו להשמיע את הבחירה לפי התור.

  • אפשרו לכל ילד לקחת משחק או חפץ שחשובים לו בתיק אישי משלו.

 

נו, באמת, תראה איך אתה נוהג!

גם אתם "מתקוטטים" לעתים בזמן נסיעה - על הכיוונים, על סגנון הנהיגה, על כושר הניווט וכדומה. מיכל זיו אינה מוטרדת מעצם הוויכוח אלא מהאופן שבו נאמרים הדברים. "הבעיה מתחילה כשהטונים והאמוציות מגיעים לעוצמה כזו, שעלולה לעורר אי נוחות משמעותית עבור הילדים", אומרת זיו.

כשאתם רבים בבית- לילד יש אופציה להתרחק וללכת לחדר.

כשאתם רבים במכונית - הוא במלכוד, לכן אם אתם מרגישים שאו-טו-טו הטונים גבוהים והפתרון רחוק, החליטו על סימן מוסכם ביניכם לדבר על זה אחר כך, בפרטיות. בסופו של דבר, קונפליקט מתון שיש בסופו פתרון, ויתור או הסכמה הוא שיעור נפלא לילד על הדרך הנכונה לניהול ויכוח.

 

"אני רעב עכשיו!"

נושא האוכל הוא נושא רגיש בנסיעות, משום שעבור לא מעט הורים הדרך להרגיע/להגיע ללבו של הילד היא דרך קיבתו - וממתק אהוב תמיד משיג שקט. מיכל מור, דיאטנית קלינית, מסתייגת באופן כללי מהפיכת הנסיעה במכונית למסעדה על גלגלים, כיוון שההרגל הזה מתקבע וגורם לתחושות רעב מזויפות, מרגע שבו נכנסים למכונית. עם זאת ילדים הם רק ילדים ויש להצטייד במוצרים הכרחיים:

משקה - עדיפות ברורה למים. למען הנוחות כדאי שלכל ילד תהיה כוס משלו או שיהיה לו בקבוק נוח לאחיזה. אם מים אינם עונים על הדרישות, נסו לאפשר להם לקחת כוס עם חלב ולשתות בסמוך לתחילת הנסיעה.

 כריכים - עדיפות ללחם מחיטה מלאה. אבל אם הילדים אינם מורגלים בכך, עדיף להכין אוכל שהם מכירים. את הכריכים מומלץ לחתוך למשולשים או חצאים - יותר נוח לאכול ופחות מלכלך.

ממרחים - תנו עדיפות לממרחים המתאימים לעונה וכאלה שאינם מאבדים מהמרקם שלהם אחרי שתי שעות נסיעה, כמו גבינות לבנות למיניהן. לכו על טונה, גבינה צהובה, חביתה, ביצה קשה, פסטרמה, חומוס או טחינה העשויה מטחינה גולמית ולא זו הקנויה, שהיא הרבה פחות בריאה.

 

ירקות - מלפפונים, גזרים, פלפלים, עגבניות או כל ירק אחר שהילדים אוהבים. אבל הפעילו שיקול דעת, אל תתנו לפעוטות לאכול לבד גזר במושב האחורי. רצוי לפרוס את הירקות לפרוסות דקות כי כך קל ונעים יותר לאכול אותם בזמן נסיעה.

פירות - חתוכים או שלמים, בהתאם לעונה. תנו עדיפות למשמש, אפרסק, תפוח, שאינם מתיזים או מטפטפים כמו השזיף, למשל. בעניין הענבים הפעילו שיקול דעת בדומה לגזר. חצו אותם או הימנעו מהם, לפי גיל הילד.

חטיפים - אם במשפחה שלכם נהוג לאכול ג'אנק, אין סיבה להתחיל חינוך מחדש דווקא בנסיעה משפחתית שאמורה לגרום הנאה לכל המעורבים בדבר. מאידך, אם אתם נוהגים לאכול אוכל בריא, אין סיבה שבטיול תתחילו להאביס את הילדים בכל מה שאסור בדרך כלל.

 

מה כן ? 

בייגלך וביסקוויטים הם חטיפים בריאים יחסית, אפויים, מכילים מעט אחוזי שומן ואינם נדבקים לשיניים. מה לא - ביסלי ובמבה, למשל, נדבקים לשיניים הקטנות ומזיקים להן. בנוסף לכך 50% מהשומן של הבמבה מגיע מהתירס ולא מהבוטנים, ולכן הוא עלול לפתח אלרגיה אצל קטנים עד גיל שנה.

 

ממתקים - הישמרו מסוכריות ומסטיקים. ילדים נוטים לשכוח שהם בפה והם עלולים להיחנק. עדיף לתת קוביית שוקולד המכיל 70% מוצקי קקאו, חטיף חלבה, חצי פיתה עם סילאן (דבש תמרים) או פשוט לעצור לגלידה בדרך.

חניית ביניים - הפוגה מומלצת ביותר. כך תוכלו לחלץ עצמות, לשנות אווירה, להתרכז באכילה, להכין סנדוויצ'ים טריים, לאכול סלט תפוחי אדמה (בלי מיונז אבל עם מזלג). אם יש לכם תינוק בסלקל, ממילא תיאלצו לעצור כל 45 דקות, כיוון שזווית השכיבה אינה מומלצת לאורך זמן.

מומלץ לבחור מראש פינות חמד שמתאימות לפיקניקים, כדי שהילדים ירגישו טבע.