היום שלנו לא נגמר בצוהריים
ד"ר תמר שטיינברג - מומחית בנוירולוגיה והתפתחות הילד
על ביטוייה של הפרעת קשב וריכוז מחוץ למסגרת בית הספר.
הפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות ייתר היא ההפרעה השכיחה ביותר בילדות. למעשה מדובר במקבץ של תסמינים מאפיינים ולא במחלה מוגדרת, התסמינים כוללים סמנים של חוסר קשב, פעלתנות ייתר ואימפולסיביות (פזיזות). האבחנה מתבססת על הערכה קלינית, ושאלונים מובנים שתוצאותיהם מעידות על חומרת ההפרעה.
ברור לכל שסימפטומים אלו אינם ייחודים לתסמונת ADHD ויש לבדוק היטב שאין מדובר בהסתמנות של מצבים רגשיים כמו הפרעה במצב הרוח, חרדות, קשיי הסתגלות, קשיי למידה או מצוקות אחרות. בדרך כלל כשאנו עוסקים בקשיי קשב וריכוז אנו נוטים להתייחס לשעות הלימודים וליכולת התפקוד בבית הספר. לעיתים קרובות הילדים מגיעים לבדיקה לאחר שהגננת או המורה שמות לב שהילד פעיל יותר מחבריו לקבוצה, מתקשה לשבת בכיסאו, עובר מפעילות אחת לאחרת לפני שסיים משימה, ומוצא קושי להתמיד במשימות לימודיות. ילדים אחרים מתאפיינים ביותר חוסר קשב, נוטים לחולמנות, נותנים תחושה שאינם מקשיבים, נוטים לאבד חפצים ושכחנים בפעילות יומיומית. ברור שתכונות אלו תקשנה בכל תחומי הלימודים וההתארגנות בבית הספר, אך יש להן גם השפעות בתחומי חיים אחרים.
ילדים רבים הסובלים מ-ADHD נתקלים בקושי ליצור קשרים חברתיים, ולעיתים אף נוטים להסתכסך ואפילו לנקוט באלימות.
קשיים בתחום המיומנויות החברתיות יכולים לנבוע מהנטייה לאימפולסיביות, או מהקושי לזהות רמזים חברתיים. כך לעיתים הם יכולים להמשיך לדבר גם כשכבר לא מקשיבים להם מפני שלא שמו לב לכך שהמאזין משתעמם, או שהם נוטים לגעת גם כשזה לא נוח לחבריהם. ילדים רבים עם ADHD יציינו שהם מנסים להתחבר לילדי הכיתה אך מוצאים את עצמם נידחים,
מכאן יסיקו שמתנכלים להם ויפתחו רגשות שליליים לחבריהם לכיתה.
מומלץ לאפשר לילדים עם ADHD סביבה בטוחה עד כמה שניתן ולעורר בהם אמון ע"י כך שיבינו
שמעוניינים לעזור להם, ומתייחסים אליהם בכבוד, בעיקר חשוב לא לבייש אותם בפני חברים, דבר
שיכול להשפיע על יחס החברים כלפיהם.
ילדים עם ADHD לוקחים באופן אישי מדי בקורת חברתית, ומצד שני לא מזהים פידבק חיובי.
ניראה שאינם לומדים מהניסיון והם חוזרים שוב ושוב על אותה טעות. הם יעדיפו לשחק עם
ילדים צעירים מהם או עם בוגרים יותר, ובכך להיות בטוחים יותר בתפקידם במערכת היחסים.
סיטואציות פחות מובנות כמו מסיבה כיתתית או משחק בהפסקה מועדות יותר לפורענות,
שוב החוקים פחות ברורים, ויש יותר מקום לטעויות הנובעות מפזיזות, יש גם ילדים שמתפקדים
מצוין בשעורי מחנכת אך פורקים עול בשעות המקצועיות, בשעורי ספורט ופעילויות חופשיות יותר.
כמעט כל הורה לילד עם ADHD יקבל את העצה לשלוח את הילד לאימוני ג'ודו או קראטה,
ש"ישרוף קצת מרץ", חוויה שנמשכת בדרך כלל זמן קצר, עד שהילד מגלה שנדרש איפוק רב באימון,
צריך להקשיב למאמן ולהמתין לתור, וכל זאת בסביבה מלאת גירויים והתגרויות.
אחת הדרכים לשיפור התפקוד החברתי גם בשעות אחר הצוהריים היא הקניית מיומנויות חברתיות בדרך כלל בטיפול קבוצתי, שיטה שאפילו הוכחה כיעילה במחקרים מבוקרים. טיפול כזה צריך לכלול רכישת מיומנות בקבלת החלטות חברתיות, ושליטה בכעסים (קבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות).
גם בעניין הטיפול התרופתי ב- ADHD חל שנוי תפיסתי והיום יותר ילדים מטופלים בתרופות בעלות טווח השפעה ארוך יותר, למעשה גם תרופות אלו מכילות את אותו החומר המרכיב את התרופה ריטלין, אך יש להן מנגנון שחרור איטי יותר מהטבלייה. כך היתרונות הטיפוליים של התרופה לא מוגבלים לשעות ספורות בבית הספר אלא ממשיכים גם אל שעות הפעילות החברתית של הילד אחר הצהריים שהן חשובות לא פחות.
לקביעת תור לד"ר שטיינברג לשם הערכת קשב וריכוז, אבחון התפתחותי או התייעצות בנושא טיקים וטורט,
ניתן להתקשר: 03-6472784, בימי שני ורביעי אחה"צ - 16:00 - 20:00 קיים מענה אנושי,
בשאר הימים ניתן להשאיר הודעה או ללחוץ כאן לשליחת פרטים ואנו נחזור בהקדם.
